כבני אדם אנו נוטים לחוות יום ביומו וניראה לנו שמה שהיה הוא מה שקורה, אך בפועל השתנו חיינו בעשורים האחרונים לגמרי. השינויים הגדולים ביותר הם אילו שעברו על התעשייה ועיצוב הבית בארץ. הם משקפים את התמורות שקרו בעולם בכלל ובמדינת ישראל בפרט. בואו איתי לסיבוב קטן…

מפעלה החדיש והממוכן של דלתות פנדור

מפעל-כרמל-שטיחים-ופרקט כיום

החיים במאה עשרים ואחת מהירים ומלאי שינויים. אנו חיים אותם אך לא מטמיעים במודע את גודלם ואת רישומם עלינו. מטבענו, וכדי להגן על עצמינו, אנו נוטים לחוש שהחיים כמו שהיו כך יהיו, אך המציאות שונה לחלוטין. הדורות הצעירים שנולדו וגדלו בארץ רואים את קיום המדינה כמובן מאליו ואת תרבות השפע, כיחידה האפשרית. הם מתקשים לתפוס שרק לפני מספר עשורים לא היה דבר ממה שהם מכירים ושעצמאותנו היא בבחינת נס שהתגשם. דלות הקיום מול הרוח החלוצית מלאת ההשראה, ערבוב התרבויות שנוצר מעליית היהודים מכל העולם והראש הישראלי ששאף למצוינות ולקדמה יצרו משהו נדיר ונהדר ביופיו. עיצוב הבית היה צנוע והתעשייה המקומית הצעירה שיקפה את כל אלו בעשייתה.

דלתות פנדור

מטבחי רגבה| צילום שי אפשטיין

תעשיית הריהוט בשנות החמישים

מפעל רגבה בשנות החמישים

מדבריו של מזכיר האיגוד הארצי של פועלי העץ, שנתן סקירה על מצב הענף בסוף שנות החמישים ותחילת שנות השישים, מסתבר שגם אז התקשו להבין את השינויים הרבים שהתחוללו בזמנם. מדבריו עולה ש”אנשי המלאכה בעץ לא מרגישים את מרוץ הזמן, אינם חיים את תקופת ההתעוררות ואינם חשים בהפיכה הטכנולוגית שאינה פוסחת על מלאכת העץ”. בימיו הראשונים עסק ענף העץ בנגרות בניין, הקמת צריפים ורהיטים זולים שהיו מבוססים על עבודת כפיים. בסוף שנות החמישים כבר היו בארץ כ-2,000 מפעלים זעירים, או נגריות, שעסקו בייצור רהיטים מקומיים ושהעסיקו כ-12,000 פועלים. המזכיר הסביר ש”כל שניים שלושה פועלים, שאינם מרוצים מהעבודה או מהשכר שהם מקבלים, עוזבים את העבודה ופותחים נגריה!”. התלונן על המיכון הפשוט והצנוע, לעומת מקבילו בעולם, ועל כך שהנגרות אינה יכולה להימצא יותר בצריף או מבנה רעוע, ללא חלונות, ושצריך לעבור למבנים של לפחות 400-500 מ”ר כדי לנצל את כושר הייצור… הוא הוסיף ואמר שבאותו הזמן ייבאה התעשייה, שייצרה מעץ טבעי בלבד, עצי אלון, טיק, אשור ואורן לנגרות הבניין ולריהוט ושאם היא רוצה לשרוד היא חייבת להתגמש ולהתכונן מראש לחדירת חומרים חדשים מהעולם כמו פלאסטיק, גומי וזכוכית שישנו את הריהוט לבית ולהתחיל ולהעז לחשוב על ייצוא שהיה מועט…

מפעל-כרמל-שטיחים-ופרקט–בשנות-החמישים

מפעל-רגבה-בשנות-החמישים

נגריית דגם רהיטים בשנות החמישים

עיצוב וייצור ריהוט בימנו

My Home Page

איכות החיים השתנתה מאז, מקצה לקצה, ועיצוב הפך למושג חשוב במיוחד המגדיר את סביבתנו המודרנית, את תפיסתנו האישית כבודדים וכישראלים ואת תפיסתנו הגלובלית כאזרחי העולם. מסתבר שדבריו של מזכיר האיגוד הארצי של פועלי העץ משנות החמישים היו מעין נבואה לעתיד. אורי סגרה מנכ”ל חברת ריביירה ויו”ר איגוד תעשיות הריהוט מספר ש”תעשיית הריהוט הישראלית התפתחה ואיננה נופלת כיום מתעשיות מקבילות באירופה ובארה”ב, מבחינת המיכון ומבחינת העיצוב”. בארץ פועלים חברות ריהוט גדולות שלהן מפעלי ענק מודרניים בגדלים של אלפי מ”ר ומעצבים ישראלים שחלקם בעלי שם עולמי. עיצוב מוצר איכותי ומעוצב נתפס כהכרח ולא כמותרות וככזה חייב לענות על צרכי המשתמשים בו על מנת שיתאים וישרת את אורח חייהם המודרני. ואכן בשנים האחרונות הפכו בתינו לחדשניים ועדכניים עיצובית, מוצרי ריהוט רבים אמנם מיובאים מחו”ל אך עדיין התוצרת המקומית מעצבת את בתיהם של כ-85% מאיתנו. החברות והמעצבים הישראליים מוציאים תחת ידיהם עיצובים בלתי שגרתיים המאופיינים בסטייל ומעוף והמיוצאים ומשווקים בהצלחה ברחבי עולם.

כרמל שטיחים ופרקט

מטבחי הדקל